חג ההודיה הראשון של LEO
הוסף את השיתוף כפתורים ל- FacebookFacebookfacebookshare ל- Twittertwittertwittershare ל- Pinterestpinterestpinterestshare to moreaddthismore
בסוף השבוע האחרון היה החג הענק הראשון של ליאו, כמו גם בהתחשב בכך שאנחנו מארחים, היה לנו הרבה מה לדאוג, בעיקר בהתנהגותו של ליאו. בראש ובראשונה, ליאו לא קפץ על השולחן כמו גם לקחת את ההודו (למרבה המזל!), אז חג ההודיה לא היה סצנת תנועת האימה שהמשכתי לשחק בראשי. לא שהייתי מודאג מכך, עם זאת הייתי אסיר תודה על כך שלאו היה מסביר פנים מאוד מהאורחים שלנו (אולי קצת מסביר פנים) וגם לא הסתיר או בסופו של דבר היה טריטוריאלי. ליאו אוהב אנשים; עם זאת, אין ספק בכך, בדרך כלל, כאשר אנו מספקים אנשים זה בעבודה או בפומבי. בדרך כלל אין לנו אורחים בבית שלנו, כך שלא הייתי בטוח אם הלך הרוח שלו יהיה שונה.
לרוב, ליאו היה ילד גדול במיוחד. שוכנעתי שהוא יתעסק מההנאה של אנשים שנכנסים כמו גם ניסו (ונכשל) לסלול אותו, באופן מפתיע ככל שיהיה הוא הצליח לנהל את שלפוחית השתן שלו כשהוא בירך (קפץ) על כולם. לְחַזֵר אַחֲרֵי! למרבה המזל, האורחים שלנו היו אנשי כלבי חיות מחמד, במיוחד אנשי כלבי חיות מחמד ענקיים, כך שהקפיצה לא הפריעה להם הרבה. חוץ מזה, ליאו לא גרם לקושי רב בסוף השבוע, אז הייתי קורא לזה הצלחה!
מלבד ארוחת חג ההודיה, כל סוף השבוע הזה נסב במקצת סביב ליאו כמו שהוא אהב את זה. הוא קיבל כל כך הרבה עניין נוסף בנוסף למראה חוף כמו גם כמה ביקורי פארק כלבים לחיות מחמד. בכנות, זה היה נהדר גם עבורנו מכיוון שקיבלנו קצת הפסקה מהצורך לבדר את ליאו. ביום ראשון, כשכולם הלכו לטרמינל הטיסה כדי לפנות לבית Bad Leo היה תקוע רק איתנו. להמשך יום ראשון בערב, בכל פעם שליאו שמע רעש מחוץ לדלתנו הוא קיבל האמונה באמינו שאנשים נכנסים כמו גם אז מצער כשאף אחד לא נכנס לדלת.